מנסור נ' עדיגז טכנולוגיות בע"מ

פסק דין

כללי

1.עסקינן בתביעה להחזר ופיצוי בגין התקנת מערכת הנעה בגז ברכבו של התובע (להלן: "המערכת").

2.הנתבעת הגישה כתב הגנה שכותרתו "כתב הגנה ותביעה שכנגד". בפועל, לא הוגש כתב תביעה שכנגד ולא שולמה כל אגרה בגין פתיחת הליך של כתב תביעה שכנגד ועל כן הנני דן אך בתביעתו של התובע.

3.ביום 14.2.13 התקיים דיון בתיק. הצדדים מסרו את עדותם ומטעמה של הנתבעת התייצבו והעידו מנהל הנתבעת, מר דוד פרץ ומר לוי עופר.

טענות התובע:

4.התובע פנה ביום 25.1.12 לנתבעת בבקשה להתקנת מערכת הנעה בגז לרכבו מסוג מאזדה 6 שנת 2006. לאחר שקיבל התובע את הרכב מהנתבעת ובמעמד המסירה הרגיש התובע ריח חזק של גז ואף נדלקה נורית תקלה בלוח המחוונים של הרכב. מנהל הנתבעת השיב לו שהתופעות הנ"ל הינן ארעיות ואמורות לחלוף תוך 24 שעות.

5.התובע שילם במעמד זה סך 6,000 ₪ בעבור המערכת והתקנתה.

6.בניגוד להבטחתו ולמצג שהציג בפניו מנהל הנתבעת, התקלות לא חדלו ונדלקה נורית "תקלה במנוע" והיה ריח של גפ"מ שנדף מהרכב גם לאחר חלוף 24 שעות.

7.התובע דיווח על תקלה ברכב וביום 29.1.12 הגיע למענו טכנאי מטעם הנתבעת אשר בדק את המערכת וגילה את הדליפה בגז וכיבה את נורית התקלה במנוע.

8.לאחר התיקון כאמור ובאותו ערב החל התובע לשמוע צפצופים ברכב וכפי שהוסבר לו על ידי מנהל הנתבעת, עסקינן במצב בו מערכת הגז אינה עובדת. המערכת נשארה מושבתת עד אשר כיבה התובע את המנוע בביתו והתניעו בשנית. ביום 31.1.12 נדלקה שוב נורית תקלה במנוע. בעקבות זאת הבטיחה הנתבעת לשלוח טכנאי שיבדוק הרכב פעם נוספת, אך למחרת שוב הפסיקה המערכת מלפעול. ביום 2.2.12 הגיע טכנאי לביתו שלקח את הרכב והשיב לו הרכב באותו היום ודיווח לו שכל התקלות טופלו ותוקנו.

9.לאחר התיקון כאמור וכשהחל התובע לנסוע ברכב, הבחין שמערכת הגז ברכב כלל לא עובדת.

10.במצב דברים זה, ומתוך חשש לנזק לרכבו ולמנוע ביקש שיינתן לו מכתב אחריות מהנתבעת למנוע הרכב, אולם דרישתו הנ"ל נתקלה בסירוב.

11.בשל ריבוי התקלות והסירוב ליתן האחריות למנוע, ביקש התובע מהנתבעת לפרק את מערכת הגז ולהשיב לו את הכספים. הנתבעת ביקשה ממנו ליתן לה הזדמנות נוספת, אך גם לאחר הזדמנות זו התקלות המשיכו להופיע ובמצב דברים זה חזר וביקש לפרק את המערכת מרכבו ולהשיב לו את הכספים. הנתבעת אכן פרקה את המערכת מרכבו אולם סרבה להחזיר לו את הכספים ואף סרבה לשחרר את רכבו מהמוסך בטרם יחתום על מסמך המשחררה מכל אחריות כלפיו. רק לאחר התערבות משטרת ישראל שוחרר רכבו של התובע לידיו, הוא לא קיבל כספו בחזרה והמערכת שפורקה נותרה בידי הנתבעת.

12.התובע טוען שנמסר לו מוצר פגום ועל כן יש להשיב לו הכספים אשר שילם וכן תובע לנזקים שנגרמו לרכבו ופיצוי בגין מניעת הפקת הנאה מרכושו שנגרם עקב השבתת רכבו על ידי הנתבעת.

טענות הנתבעת:

13.הנתבעת מאשרת שביום 25.1.12 הותקנה המערכת ברכבו של התובע. ביום 29.1.12 דיווח התובע על תקלה ונשלח אליו טכנאי. ביום 2.2.12 נשלח עובד הנתבעת לאסוף את הרכב מהתובע לשם בדיקה של מכון התקנים הישראלי לתקינות המערכת ותפקודה ובאותו היום בוצעה בדיקה והמערכת נמצאה תקינה לחלוטין.

14.לאחר הבדיקה כאמור ביקש התובע לקבל מכתב אחריות למנוע הרכב. נציגי הנתבעת הסבירו לו שאין באפשרותם ליתן אחריות למנוע מכיוון שהיא לא יצרה את המנוע והוא לא חדש ויכול ויגרמו נזקים למנוע שאינם קשורים למערכת שהותקנה ברכבו. בתגובה לסירוב כאמור, ביקש התובע לפרק את המערכת מרכבו. הוסבר לתובע שפירוק המערכת כרוך בעבודה מורכבת ויש לשלם בגינה למוסך המבצע ובשום שלב לא סוכם עימו שהתשלום בגין הפירוק יהיה בדרך של ניכוי וקיזוז כל שהוא מסכום שיוחזר לתובע.

15.ביום 13.2.12 פורקה המערכת על פי בקשתו של התובע ומאחר והתובע עמד בסמוך לרכבו בתוך שטח העבודה נתבקש הנ"ל להתפנות מהמוסך. בשלב זה הזמין התובע נציג של משטרת ישראל וזה השיב לו שהוא מנוע מלהתערב בדברים מפני שעסקינן בסכסוך אזרחי וכן דרש ממנו לצאת משטח העבודה. הנתבעת טוענת שבעקבות התקנת המערכת נאצלה להוציא כספים מכיסה.

דיון והכרעה: